מטרתם של דיני זכויות
היוצרים היא להגשים מטרה חברתית באמצעים כלכליים, קרי, עידוד היצירתיות באמצעות מתן מונופול מוגבל ליוצר, על מנת לתמרץ יצירה.
פרדיגמה זו באה לידי ביטוי ברור, הן בחוקה האמריקאית הקובעת כי מטרת דיני זכויות-היוצרים הנה לפתח את המדעים והאמנויות, והן בספרות ובפסיקה.
מתן הגנת זכויות
יוצרים לתוכנת מחשב מוסיף מימד שלישי- ההיבט המדעי/טכנולוגי.
בעולם הדיגיטאלי קיימות שתי מגמות מקבילות לגבי היקף תחולת דיני זכויות-היוצרים:
* האחת – הרחבת אמצעי ההגנה ותחולת הגנת זכויות-יוצרים.
* השנייה – וכנגדה התרסה לגבי המונופול שדיני זכויות-יוצרים מעניקים Copyright לעומת Copyleft.
מוסדות לימוד רבים כיום מעלים לאתרים שלהם חמרי לימוד.
חלקם הוא פרי רוחם אולם חלקו הגדול הוא פרי יצירתם של תלמידים או חומרים אחרים שנמצאו ברשת או חומרים שהועתקו ממקומות אחרים ללא רשות ממקומות אחרים כמו ספרים אלקטרוניים או ספרים רגילים שנסרקים ומועלים לאתר.
כלומר, העידן הדיגיטלי הביא עמו ברכה למוסדות האקדמיים, ופתח בפני ציבור החוקרים, המרצים והסטודנטים אפשרויות טכנולוגיות חסרות תקדים בתחומי ההוראה, הלימוד והמחקר.
הסביבה הדיגיטלית מאפשרת למשל מתן גישה לחומרי לימוד באופן שוטף ומתוחכם, לצד חסכון בהוצאות אחסון ושימור החומר; היכולת לקיים שיעורים אינטראקטיביים באמצעות רשת האינטרנט מאפשרת הרחבת ציבור הלומדים לאוכלוסיות מגוונות במקומות גיאוגרפיים שונים.
אפשרויות חדשות אלה פותחות פתח לשינוי מהותי בתהליכי מחקר ולימוד, ונותנות משמעות חדשה למושגים כמו רכישת הידע והקנייתו[ii].
השאלה היא באיזו מידה מוסדות אלו מפרים את זכויות היוצרים. מחד ניתן לטעון כי יש כאן הפרשה כמו של העלאת שירים לרשת, אולם מצד שני כאשר מדובר בלימודים ובהעשרת ידע ולא לשם הנאה, אולי ניתן לכפות ולהפעיל דוקטרינות מסוימות מתחום זכויות היוצרים או דיי הפטנטים לדוגמא רישיון בכפיה.
בארה”ב, לבעל זכות-הקניין קיימת הזכות לעשות ככל העולה על רוחו, אלא אם כן הדבר פוגע בכלל. המושג “רישיון בכפיה”, הקיים בנושא פטנטים בישראל, מוכר בארה”ב גם בנושא זכויות-יוצרים, והוא מיושם כל אימת שאדם עושה שימוש מוגבל, בלי הצדק סביר, בקניינו.
מודל זה בא לידי ביטוי בפסק-דין בעניין פרוסידי, בו אכף בית-המשפט האמריקאי התניה חוזית, אשר הגבילה את האפשרות להעתיק מאגר מידע, וזאת על אף פי שנקבע – כי אותו מאגר מידע אינו מוגן על פי דיני זכויות-היוצרים[iii]. כפיה זו נעשה מפני טובת הציבור והשאלה היא האם בנושאי לימוד שאינם למטרות רווח ויש לציבור תועלת מהעלאת החומרים לרשת, ניתן לסבור כי יש לתת הקלות בנושא.
בנדון התחבטו גם פוסקי הלכה יהודיים היות וחומרים תורניים רבים מועלים לרשת והמשתמשים בהם לא רוצים להיות “גזלנים”. להלן תיערך השוואה מקיפה מול ההלכה היהודית.
[i] י’ קרניאל וי’ סיוון “הגנת דיני הפטנטים על שיטות עסקים במרחב המקוון” עמוד 18
[ii] נ. אלקין קורן (2004)” הוראה בסביבה דיגיטאלית וזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה”, 20- 33.
[iii] ע”א 456/90 פרוסידי נ. אייזנברג עמוד 356