בעולם הדיגיטלי, קיימות היום שתי מגמות מקבילות לגבי היקף תחולת דיני זכויות היוצרים: האחת הרחבת אמצעי ההגנה ותחולת הגנת זכויות יוצרים וכנגדה התרסה לגבי המונופול שדיני זכויות יוצרים מעניקים. Copyright לעומת copyleft
הגנה על תוכנה חייבת להתמודד עם בעיה בסיסית אשר קיימת בעולם הדיגיטלי: עלות פיתוח יקרה לעומת העתקה זולה ומושלמת. בעולם האינטרנט בו גם ההפצה קלה ומהירה- הבעיה רק מחריפה.
מציאות זו היא ה”דלק” שמאחורי תומכי הגישה המרחיבה את הגנות דיני זכויות היוצרים מתוך רציונל כי יוצר התוכנה משקיע משאבים כלכליים אדירים ועל מנת לעודד המשך השקעה חייבים לאפשר לו למצות אותה.
בעלי זכויות יוצרים גייסו לטובתם את הטכנולוגיה על מנת לספק הגנות נוספות על זכויותיהם: הצפנות, פלאגים, קודי נעילה ושחרור תוכנה, הגבלות זמן שימוש, תוכנות המתקשרות דרך האינטרנט עם שרת ראשי של החברה, קידוד (הצפנה), ואף חקיקה חזקה אשר אוסרת על עקיפת אמצעי ההגנה הטכנולוגיים ואפילו אוסרת פיתוח של אמצעים לעקיפת ההגנות הטכנולוגיות.
זאת בנוסף, להגנות באמצעות הסכמים אשר קיבלו משנה תוקף על ידי בית המשפט האמריקאי, ולהישגים בהסכמי GATT האחרונים.
על פי פסיקה ענפה זכות יוצרים אינה חלה על רעיון, אלא על אופן הביטוי שלו או ה”לבוש” שלו , אולם כפי שנאמר בספרות”, “צירוף וחיבור רעיונות אחדים בעלילה יכולים להוות יצירה, בתנאי שמצאו ביטוי כל שהוא בחומר המוחשי”.
בספרות האנגלית אנו טוענים מחברים רבין , בהסתמכם על פסקי-דין, שניתנו באנגליה, שזכות יוצרים של מחבר יצירה אומנותית יכולה להיפגע גם אם אף מלה לא הועתקה מחיבורו, כגון אם מצבים או מקרים המופיעים בסיפור הוצגו במחזה או בסרט. על-כן אין לדחות מיניה וביה את הטענה, שלשם בדיקה אם הזכות בתמליל נפגעה, רשאי היה בית המשפט להיזקק לא רק להשוואת התמלילים, אלא למרכיבים נוספים של שתי ההצגות .
בחינת הסוגיה של שימוש ביצירות לצורכי הוראה חשובה מכמה סיבות. ראשית, שימוש זה מהווה מעבדה לבחינת תפקידם ההולך ומתעצם של דיני זכויות היוצרים בעיצוב סביבת המידע, והשלכותיהם על ערכים כגון חופש היצירה וחופש הביטוי, הזכות לחינוך והזכות לשוויון. שנית, סוגיה זו היא בעלת חשיבות פרקטית עצומה למוסדות העוסקים בחינוך והוראה, ומתמודדים עם המגבלות שמטילים דיני זכויות היוצרים על השימוש ביצירות לצרכים אלו.
לבסוף, בחינת המגבלות שמטילים דיני זכויות היוצרים על השימוש ביצירות לצורכי לימוד עשויה לשפוך אור גם על הקשר שבין שינויים טכנולוגיים לבין התפתחות משפטית, ועל הזהירות שבה נדרש המשפט להגיב לשינויים אלו.
מאמר זה דן בהגבלות שמטילים דיני זכויות יוצרים על השימוש ביצירות להוראה. המאמר פותח בדיון בצורך לאפשר שימוש זה, ופונה לסקור את הקשיים שמערים המשטר המשפטי הקיים על שימושים בתחום ההוראה בכלל, ובסביבה הדיגיטאלית בפרט.