זכויות יוצרים בהצגת סרט או מצגת בפומבי

לגבי הקרנה של מצגת – סרט במסגרת הרצאה באוניברסיטה. החוק איננו מגדיר מתי ביצוע יהיה “פומבי” .
המבחנים שהתפתחו בדיני זכויות יוצרים בוחנים את ואפי המקום ואת אופי הקהל.

למשל, ביצוע ייחשב פומבי אם נעשה במקום ציבורי במובן זה שהוא פתוח לציבור, דהיינו לקהל מזדמן של אנשים – כמו קניון, בית קפה או לובי של מלון.
גם העברת שידורים לחדרי מלון, שהם לכאורה חלל פרטי, הוגדרה על ידי בתי המשפט כ”ביצוע פומבי”, וזאת על פי מבחן אופי הקהל.
כאשר מדובר בביצוע בפני “אנשים זרים ושונים המתחלפים חדשות לבקרים” יטו בתי המשפט להגדירו כביצוע פומבי.

אם לעומת זאת, מדובר בהתכנסות פרטית, בפני קבוצת חברים, בני משפחה או חבורה שהתכנסה על פי הזמנה אישית, תהיה הנטייה לראות בכך ביצוע שאינו פומבי.
אלא שגם כאשר מדובר בהתכנסות פרטית-משפחתית, אם ההשמעה בעלת אופי עסקי, הביצוע עלול להיחשב ביצוע פומבי.
כך למשל החילו בתי המשפט בישראל את הסעיף על עסקים כגון אולמות אירועים ועל תקליטנים אשר השמיעו מוזיקה בשמחות ובאירועים משפחתיים.

כאשר מדובר בהקרנה לתלמידים במסגרת קורס הנלמד במוסד להשכלה גבוהה, ניתן לטעון כי מדובר בהתכנסות פרטית וסגורה של קבוצה קבועה ומוגדרת של תלמידים.
ההרצאות המתקיימות במוסדות להשכלה גבוהה אינן פתוחות בדרך כלל לקהל הרחב אלא לתלמידי המוסד בלבד.
האוניברסיטה איננה עסק מסחרי המתפרנס מהקרנות או מהשמעות פומביות של יצירות, והשימוש ביצירות במסגרת השיעורים הוא אגבי להוראה, מזדמן ובדרך כלל נועד לצורכי המחשה בלבד.

מצד שני, השוואה למצב המשפטי בארצות הברית בנושא זה עלולה לתמוך במסקנה הפוכה.
חוק זכויות היוצרים האמריקני משנת 1976 המקנה אף הוא את הסכות הבלעדית לביצוע פומבי מעניק פטור להקרנה במסגרת השיעור ולצורכי הוראה.

רק בהתקיים התנאים שמגדיר הסעיף (לרבות שההקרנה נעשתה בידי המרצה, במסגרת שיעור פנים אל פנים בכיתה, ולצורכי הוראה בלבד), תהיה הקרנה כאמור מותרת גם ללא צורך ברישיון מאת בעל זכות היוצרים.
לשם השוואה, הדין האנגלי קובע חריג שלפיו ביצוע של יצירה, בידי אדם במוסד חינוכי, למטרות השיעור בפני קהל המורכב ממורים, תלמידים ומאנשים אחרים הקשורים במישרין למוסד, איננו ביצוע פומבי .