שם המרצה: ד”ר גיא בן-דוד
שנת לימוד: א
סמסטר: ב
סוג התוכן: תקצירי פסקי דין
מקצוע לימוד: דיני עונשין
המערער רב ומורה הלכה, הורשע ע”י המחוזי ב – 5 אישומים:
1. פירסום הסתה לגזענות – בניגוד ל – ס’ 144ב(א)
2. עידוד לאלימות
3. ניסיון לייצר נשק
4. התחקות אחר מקום מוגבל
5. שיבוש מהלכי משפט
עיקר טענות הערעור בנוגע להרשעה בעבירת “פרסום הסתה לגזענות”
בפס”ד יש מחלוקת לגבי הפרשנות לביטוי “פרסום דבר”. מהו “פרסום דבר” שיש בו כדי למלא את היסוד העובדתי של העבירה? האם גם משהו אין בו תוכן גזעני, אך הפרסום נעשה במטרה להסית לגזענות עשוי למא את היסוד הזה לעבירה?
מהי המחשבה הפלילית הנדרשת למילוי היסוד הנפשי של העבירה?
מה היחס בין האיסור לפרסום הסתה לגזענות לבין זכות היסוד לחופש הביטוי?
האם לקביעת הגסול בין הסתה לגזענות לבין הזכות לחופש הביטוי יש מקום למבחן ה”וודאות הקרובה”?
האם ניתן לומר שהמערער “פרסם” אם הוא רק חילק את מאמרו לתלמידיו?
והאם העובדה שרוב המאמר מבוסס על מובאות מן המקורות הופכת אותו ל”פרסום מותר”כפי שמוגדר ב-ס’ 144ג(ב) לחוק?